חיים בצל הטראומה והפוסט טראומה

עודכן ב: 11 יונ 2019

החיים בקצב אחר, מנקודת מבט שונה


אני משקמת בעלי חיים מעל 15 שנים, בשנים האלה עבדתי עם מגוון גדול של טראומות ופוסט טראומות.

פיתחתי שיטת טיפול המשקמת בעלי חיים החווים זאת באמצעות צמחי מרפא סיניים והדרכה לבעלים, הבנה מעמיקה של מה שעובר על בעלי החיים שאיתם וכלים לעשות שינוי ולהביא לריפוי.

בעלי חיים מתגוררים איתנו בעולם מורכב, עולם שלא מותאם לטבע הפנימי שלהם, בנוסף, בהרבה מובנים מחשיבים אתם כפחות, על פי החוק הם רכוש, הם מטלטלין, זאת נקודת המוצא שלהם בעולמנו.



מנגנונים החלים כשיש פוסט-טראומה


ראשית אתן לנו מסגרת של שפה משותפת. קודם אסביר את המנגנונים שחלים

דיסוציאציה - ניתוק - מתארת קשת מצבים בין ריחוק עד לניתוק המודע מרגשות, תחושות, זיכרונות ומסגרות מחשבתיות.

דיסוציאציה יכולה לתאר פגיעה זמנית, קלה או חמורה בקשר המודע אל המציאות הפיזית או התחושתית.

במהלך פגיעה דיסאסוציאטיבית קיימת פגיעה באינטגרציה בין אחד או יותר ממרכיבי המודעות: התנהגות, רגש, תחושות ועוד.

דיסוציאציה - ניתוק יכולים להתרחש סביב טריגרים פוסט-טראומטיים או בצורה אקראית ללא תלות בטריגרים. התדירות של הניתוקים האלה יכולה להיות סביב טריגרים כשנפגשים בהם, ואז זה יכול להיות אחת לשנה, חצי שנה, חודש... או שזה יכול להיות ללא תלות בטריגרים חיצוניים, אלא טריגרים פנימיים של המערכת האנדוקרינית ואז זה גם בתדירות של מספר פעמים ביום.


החוויה בחיי פוסט טראומה - דיסוציאציה - נתק


החיים בצל הנתק הם מורכבים, ראשית, אין נקודת אחיזה למציאות. הבעל חיים חי בשני עולמות מקבילים, עולם הטראומה והעולם בו אתם איתו. הבעל חיים יכול לנדוד על פני היום בין העולמות הללו, לפעמים בעקבות טריגרים ולפעמים זה יראה שלא היו טריגרים כלל.

הבעל חיים יכול לשבת ליידנו, על פניו נינוח ורגוע ופתאום לקום ולעבור לשבת במקום אחר, כאילו משהו רודף אותו. לפעמים תלכו איתו לטייל ופתאום באמצע הטיול יכנס הזנב בין הרגליים וימשוך הביתה, גם כשנראה שלא היה משהו שיעורר אותו להתנהגות זו.


לבעלי חיים שעברו טראומות קל יותר לחיות בעולם של נתק, עולם בו התחושות והחוויות כהות, עולם בו הצורך בתקשורת ומגע הם לא נדרשים ולעיטים אפילו לא רצויים, לבקש מבעל חיים פוסט-טראומטי לחיות חיי תקשורת, מגע, נוכחות, זאת הבקשה הכי קשה שאפשר לבקש. זה כמו לבקש ממישהו שמעשן קופסת סיגריות ליום להפסיק לעשן.


העבודה שנדרשת מבעל החיים להיות נוכח, תקשורתי, שיקבל את סביבתו מצריכה ראשית לתת מענה לטראומה.


ה"זיפזופ" בין העולם המנותק לעלום "המחובר" דורש הפעלה של הרבה מנגנונים, כמו שאומרים שללב אין מגירות, כך גם לזכרון, ברגע שצריכים להיות נוכחים זה אומר שהכל צריך להיות נוכח ואז בהרבה מקרים זה יביא לנתק חוזר ואף ממושך יותר. נראה את זה הרבה פעמים כשמנסים לעבוד על טראומות ופוסט-טראומה בכלים של אילוף, האילוף מצריך נוכחות וחיבור לכאן ועכשיו ואז אחרי שיעור האילוף יהיה נתק ואף החמרה של ההתנהגות "הלא רצויה" כגון חרדה או תוקפנות, לא בגלל שהבעלים עבדו לא נכון, לא בגלל שהמאלף עבד לא נכון אלא כי זה המצב של תגובות פוסט - טראומטיות, ברגע שבעל החיים היה צריך להיות מחובר לפרק זמן, זה מציף אותו בזכרונות, תחושות, חוויות ואז תיווצר רגרסיה.

אם אנחנו מבקשים מבעל החיים לפתוח את מגירות הזכרון אז הוא נהיה מוצף בכל הזכרונות, גם הטראומטיים, ואז הצורך להתנתק כמנגנון הישרדותי (בריא) יחול.


בעלי חיים פוסט-טראומטיים יהיו עייפים הרבה פעמים, או לחלופין יותר מידי אנרגטיים. העייפות תבוא מהצורך להמצא בהווה, כאן ועכשיו ואז מיד להתנתק, כל חיבור כזה יוצר חוויית פערים, כאילו כשהם בנתק קצב העולם איטי וכהה כי החושים כהים ואז שמתחברים לכאן ועכשיו פתאום כל החושים חשופים, העוצמה, המהירות וזה יוצר הצפה ועייפות חושית, בהרבה מקרים זה יביא להתנהגויות חרדתיות ו/או תוקפניות.

מנגד יהיו הבעלי חיים האנרגטיים מידי, זאת הדרך שלהם להישאר מנותקים בתוך ההצפה שהם חווים, רק כשהבטרייה תיגמר הם ילכו לישון, ואז כמות הזמן שישנו תלויה בסיוטים, בתחושת הגוף ברעשים הסביבתיים וכו'.


אז היכן מתחילה הטראומה והפוסט-טראומה?


בעלי חיים נולדים לעולם מורכב בצד בני אדם. הם מופרדים בגילאים צעירים מידי מהאמא ומהאחים, הם מועברים מספר מקומות בפרקי זמן קצרים, הם צריכים להתמודד עם שינויים מרובים בסביבת המחייה, להתחבר מחדש לבעלי חיים נוספים (האם זה באמת אפשרי?), הם חווים סכנות חיים ונכנסים למצבים הישרדותיים, וכל זאת מבלי שדיברתי על התעללויות פיזיות ונפשיות שהם יכולים לעבור בחייהם הקצרים.


הטראומה יכולה להתחיל מרגע ההתעברות - באיזה צורה זה קרה? איפה זה קרה? באיזה תנאים?, ההמלטה - באיזה צורה זה קרה? איפה זה קרה? מה ההתערבויות שנעשו? , תנאי מחייה - האם ברחוב ברעב? האם בבית? האם הסביבה מוגנת או תנאי מחייה קשים?

יש הרבה שאלות שצריך לשאול שהם מהרגעים הראשונים של חיי הבעל חיים.

כמה בתים עברו?

מה תנאי המחייה?

עם מי הם חיים?

מה האינטראקציות היומיות?

האם התנאים הבסיסיים ביותר של אוכל ומים מתקיימים?


כל השאלות האלה הן בסיס להיווצרות של טראומה.


מה הקשר של המערכת האנדוקרינית לכל זה....


המערכת האנדוקרינית - בפשטות - היא אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. בין היתר המערכת אחראית על מנגנון ה FFF, סימפטתי/פרהסימפטתי.

המערכת הנ"ל מופעלת כשיש טריגרים חיצוניים המעוררים אותה לפעולה, בזמן של איום המערכת תפעיל את מנגנון הFFF - FREEZE - FIGHT - FLIGHT, על סמך קריאת המציאות המערכת, אם הובן שאין איום ממשי, תפריש הורמונים מרגיעים למערכת, והגוף יירגע ויחזור לתפקוד רגוע.

אצל בעלי חיים פוסט-טראומטיים אין קריאת מציאות מותאמת ולכן הם אינם מגיעים למצב שהמערכת נרגעת.

מערכת זו אצל בעל חיים טראומטי לא מצליחה להגיע לאיזון ורוגע ואז בעל החיים נמצא באופן קבוע על תפקוד סימפטטי - כל טריגר מפעיל את המערכת - מתוך כך נראה בעלי חיים עם התנהגויות של חוסר שקט, חרדה, תוקפנות, חוסר יכולת להתרכז, עייפות, חוסר רצון לתקשורת, חוסר רצון למגע, התנהגויות מתפרצות - כל זאת זאת מערכת שמפעילה את התגובה הפוסט-טראומטית - דיסוציאציה - נתק



להרצאה מלאה בנושא, הבנה מעמיקה של המנגנונים, דרכי התנהלות, תוספי תזונה ותכנים רבים בנושא, ניתן להרשם להרצאת הוובינר ב9.7.19 יום ג' בין 20:00 - 22:30


228 צפיות

צרו עימי קשר

     מורד התאנה 14 ינוב

Pel: 054-6876680

 כל הזכויות באתר בבעלות בלעדית של נעמי דוד אין להעתיק ו/או לשכפל תוכן זה ו/או כל חלק ממנו ו/או לעשות בו כל שימוש ללא הרשאה מראש ובכתב מאת נעמי דוד 

אין במידע המוצג באתר משום תחליף לייעוץ רפואי ו/או וטרינרי. בכל בעיה יש להתייעץ עם איש המקצוע המתאים. נעמי דוד איננה עובדת במתכונת חירום  

נעמי דוד רשאית בכל עת לשנות את תוכן האתר , מועדי ופרטי ותנאי השירותים, קורסים, מוצרים ופעילויות - ככלל את כל תוכנו של האתר , ללא הודעה מראש. יש להתעדכן בכל עת , או לפנות לנעמי דוד לבירורים ועדכונים

מטעמי נוחות נוקט האתר, לעיתים,  בלשון זכר בלבד, ואולם כל הנאמר בו מתייחס לנשים ולגברים כאחד. 

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black Twitter Icon